קח. מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד (ובו י''ב סעיפים)

א. טעה או נאנס ולא התפלל שחרית - מתפלל מנחה שתים, הראשונה מנחה והשניה לתשלומין. ואם היפך לא יצא ידי תפילה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפילה לתשלומין. ב. טעה ולא התפלל מנחה - מתפלל ערבית שתים, הראשונה ערבית והשניה לתשלומין. טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל שחרית שתים, הראשונה שחרית...

הלכות תפילת עמידה

א. טעה או נאנס ולא התפלל שחרית - מתפלל מנחה שתים, הראשונה מנחה והשניה לתשלומין. ואם היפך לא יצא ידי תפילה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפילה לתשלומין.

ב. טעה ולא התפלל מנחה - מתפלל ערבית שתים, הראשונה ערבית והשניה לתשלומין. טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל שחרית שתים, הראשונה שחרית והשניה לתשלומין. לאחר שיאמר ''יוצר'' ושמונה עשרה ברכות - יאמר ''אשרי'' ואחר כך יתפלל שמונה עשרה לתשלומי ערבית.

הגה:
וכן כשמתפלל ערבית שתים, משום שלא התפלל מנחה, יאמר ''אשרי'' בין תפילה לתפילה.

ג. הא דמשלים התפילה שהפסיד - דוקא בזמן תפילה, אבל בשעה שאין זמן תפילה לא.

ד. אין תשלומין אלא לתפילה הסמוכה בלבד. שאם טעה ולא התפלל שחרית ולא מנחה - מתפלל ערבית שתים, אחרונה תשלומי מנחה, אבל שחרית אין לה תשלומין. וכן בשאר תפילות.

ה. אף על פי שאין תשלומין אלא לתפילה הסמוכה לאותה תפילה, ותפילות הגה: אחרות שהפסיד אין להם תשלומים- אם רצה להתפלל אותם נדבה, ושיחדש בהם דבר, הרשות בידו. ונכון לעשות כן.

ו. עבר כל היום ולא התפלל מוסף - אין לה תשלומין.

ז. הזיד ולא התפלל תפילה אחת - אין לה תשלומין אפילו בתפילה הסמוכה לה. ואם ירצה יתפלל אותה נדבה, ואינו צריך חידוש אם מתפלל אותה בתפילה הסמוכה לה.

ח. מי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל - מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו - ובין כך ובין כך עברה לו השעה, וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו - שלא יבוא לידי הפסד - ועל ידי כך הפסיד מלהתפלל, וכן מי שהיה שיכור ולא התפלל - כולם חשובים אנוסים ויש להם תשלומין.

הגה:
מיהו לכתחילה לא יעבור זמן תפילה משום הפסד ממון.

ט. טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת - מתפלל ערבית שתים של שבת, הראשונה לערבית והשניה לתשלומין.

הגה:
והוא הדין אם לא התפלל מנחה בערב ראש חודש - מתפלל של ראש חודש שתים. ואם לא הזכיר 'יעלה ויבוא' בראשונה והזכיר בשניה - צריך לחזור ולהתפלל. אבל אם לא הזכיר בשתיהן - או הזכיר בראשונה ולא הזכיר בשניה - אין צריך לחזור.

י. טעה ולא התפל מנחה בשבת - מתפלל במוצאי שבת שתים של חול. מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה. ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה - שניה עלתה לו, ראשונה לא עלתה לו. ואם הבדיל בשתיהן או לא הבדיל בשתיהן - יצא.

יא. טעה במנחה של שבת והתפלל שמונה עשרה ולא הזכיר של שבת - מתפלל במוצאי שבת שתים ואינו מבדיל בשניה. ויתפלל אותה בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר. והוא הדין אם לא הזכיר 'יעלה ויבוא' במנחה של ראש חודש.

יב. הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפילה שלא בזמנה - לא הוי הפסקה.

הגה:
מיהו אם נזכר שטעה - פוסק, אפילו באמצע ברכה.

באורים
כלל -כל מקום שנכתב 'להתפלל' הכונה לתפילת עמידה.
ב. יוצר - הברכה הראשונה שלפני קריאת שמע. תחילתה - ''יוצר אור''.
ושמונה עשרה ברכות - הכונה לתפילת עמידה, אשר במקורה כללה שמונה עשרה ברכות ואחר כך נוספה עוד ברכה.
אשרי - פרק קמ''ה בתהילים שהוקדמו לו הפסוקים בתהילים: ''אשרי יושבי ביתך''(פד.ה.) ''אשרי העם שככה לו''(קמד. טו.)
ד.אין תפילת מוסף יכולה להיות תשלום לתפילת שחרית.('משנה ברורה').
ה. ושיחדש - עיין סימן ק''ז.
ז.הזיד -''שמבטל התפילה בשאט נפש, בלי שום טרדא''. (שלחן ערוך של רבי זלמן שניאור )
ח.מיהו - אבל.
יב. לא הוי - אינו. מיהו - אבל.
מאורע שאר ימים - אמר 'יעלה ויבוא' ביום שאינו לא ראש חודש ולא חול המועד או שהוסיף קטעי תפילת שבת או חג בתפילת חול ונזכר לאחר שגמר את הברכה או את כל התפילה - אין בה משום הפסקה בתפילה. ולכן אינו צריך לחזור.('משנה ברורה' ו - שלחן ערוך של בעל 'התניא').